יום ראשון, 13 בדצמבר 2009

פורטרט - מהו, ולמי הוא מיועד?









אחת החוויות הכי מעניינות שאני חווה בצילום, הינה צילום פורטרט. צילום פורטרט אינו רק העמדת תאורה ולחיצה על המצלמה. בצילום פורטרט על הצלם לנסות ולהכיר את המצולם בזמן הצילום,לעבור איתו את חווית הצילום. ולתת לו את ההרגשה שהוא המצולם הכי חשוב שהיה לו אי פעם. זה דומה לתהליך פסיכולוגי. עברתי הרבה מצולמים, ולכל אחד יש את הסיפור האישי שלו, ואת חווית הצילום שלו. הרבה מצולמים מפחדים להגיע לצלם, כי הם חושבים שאינם פוטוגנים. אני טוען שאין אדם שאינו פוטוגני. כולנו "עוברים מצלמה" בפוטנציאל. מה שאנחנו משדרים בעת הצילום לצלם, וכמה ביטחון עצמי יש לנו - על זה קמה ונופלת תמונה. לכן אני משווה את זה לטיפול פסיכולוגי. תפקידי כצלם הוא להיות "פסיכולוג" בזמן שהמצולם אצלי. ובעיקר בעיקר לבנות למצולם את הביטחון שלו בעת הצילום. לדוגמה כולנו חושבים ששחקני תאטרון וטלויזיה מצטלמים מדהים. אך זו טעות. בדר"כ הם המצולמים הכי קשים שיש. כי עליהם למכור תדמית. בשביל להוציא מהם את הצילום הנדרש, כלומר, לדעתי, את האמת הפנימית שלהם, את ה"אני" האמיתי שלהם, ולא את המסכה, יש לבנות את האמון שלהם בצלם. עליהם לדעת שהוא אינו "האוייב" אלה " האגו - בילדר" שלהם, האח הקרוב, שותפם הנאמן לתהליך החוויתי והיצירתי של צילום הפורטרט, ובתהליך מציאת אותה אמת פנימית, המונצחת לדעתי בצילום פורטרט טוב. יש כמה אסכולות לצילומי פורטרט, אחת מהן אומרת שהמצולם שלך הוא כלי השרת שלך. בשביל להציג את האני שלך. ולבנות את האגו שלך כצלם. אסכולה אחרת שאני דוגל בה, מאמינה שאני הצלם הוא כלי השרת של המצולם שלי. ותפקידי כצלם להרים ולשרת את האינטרסים של המצולם שלי. ואנני רואה בכך משהו שבא על חשבון האני שלי והיצירה שלי.
יש עוד אסכולה שאומרת: למצולם שלי אין זמן, אין "אני", והמצולם שלי הוא דו ממדי. לאסכולה הזאת הצלמים מכינים את הצילום מראש, כלומר, הם בונים את הסט עוד לפני שראו והכירו את המצולם. המצולם שלהם נכנס לסטודיו, ומובל מיידת לסט לצילום. ותוך כדי, הם בונים את הצילום. זאת האסכולה הנפוצה ביותר. ואני בתור צלם ואיש פרטי סולד ממנה ביותר.
אני אראה לכם כמה צילומי פורטרט שצילמתי עבור מאגזינים שונים, ותוכלו לראות למה אני מתכוון. המצולמים שלי אף פעם לא יתפסו במערומיהם, אלה רק במיטבם. בעיניי, אחת הצלמות הגדולות של צילומי הפורטרט היא אנה ליבוביץ שהצילום שלה תמיד מכבד את המצולם. וזה עיקר האסכולה שאני דוגל בה.
יש כמה סוגים של צילומי פורטרט. לכל אחד יעוד שונה. יש צילום פורטרט המיועד עבור עיתוים ומאגזינים. הוא מוזמן ע"י העיתון או המאגזין. וכמובן שיש לו חיזוק בכתבה. יש צילום תדמית , המזמין של צילום זה הנו חברה או לקוח פרטי. הצילום הזה משרת יעודים מסחריים של החברה או המצולם, והוא כרטיס הביקור הכי טוב אפקטיבי וראשוני של החברה, או המצולם כאיש מקצוע. כלומר הצילום הזה תפקידו "למכור" אישיות מקצועית, או עסק. כמובן ישנם עוד סוגי פורטרטים. אני פרטתי את השימושים המסחריים של צילומי הפורטרט. שנוגעים לתחום המקצועי שלי. ולאהבה שלי.
כל צלם פורטרט טוב, לדעתי, צריך להיות גם חוקר של האדם.

יום רביעי, 8 ביולי 2009

צילום ביוטי










צילום ביוטי:
בצילום ביוטי תמיד יש מצולמת, הצילום תמיד יציג עור יפה ומטופח. הערכים המודגשים בצילום הם: אסטטיקה, ניקיון, הרמוניה, שלמות, ובריאות.
הצילום ישמש בעיקר לפרסום של: איפור, שיער, קוסמטיקה ומוצריה, תכשיטים, בשמים, וטיפולי יופי טיפוח ובריאות.
GUY MENDLIN

שוב שלום לכולם, בא לי לדבר איתכם היום על צילום ביוטי, ז'אנר שאני מאד אוהב ומתמחה בו. ואם תרשו לי רגע של חוסר צניעות, אציין שאני אחד מהמובילים בארץ בתחום הביוטי. צילום ביוטי עבורי הוא צילום אסטטתי וחושני מאד, שנותן לי להעביר את העדינות או את הכוח ואת היופי של המצולמת, בלי לשכוח עבור מי אני מצלם. בדר"כ צילום ביוטי הוא עבור חברת קוסמטיקה, או תכשיטים, שיש להראות בו את האיכויות של המוצרים שלהם. היום אני גם אספר לכם איך חברת פרסום בוחרת דוגמנית לצילומי ביוטי, עבור הקמפיין שלה. לא כל דוגמנית יכולה להיות דוגמנית ביוטי. הצלם יעשה את הסינון הראשוני לבחירת דוגמנית ביוטי דרך "בוקים" של דוגמניות, ויעביר למשרד הפירסום או ללקוח את הדוגמניות המתאימות בעיניו, אחר כך הן יזמנו לאודישין כשהצלם משתתף בו. ומתוכם יסננו שלוש דוגמניות, שמתוכן תיבחר אחת בלבד. זו שתשרת הכי טוב את צורכי הלקוח. הקריטריונים לבחירת דוגמנית ביוטי הם איכות העור, וסימטרייה בפנים. לדוגמנית ביוטי יש פנים מאוד מיוחדות, כך שתוכל ללכוד את מבט המסתכל,ולחדור דרך העדשה ע"י הפנים העיניים והמבט, וזאת משום שצילום ביוטי מתמקד בעיקר בפנים. חשוב מה היא יכולה להקרין במבטה, בדרך כלל דוגמנית ביוטי היא מאד אינטליגנטית ותוכל להעביר את כל המסר דרך העיניים. משום כך לרוב היא דוגמנית עם ניסיון רב בתחום. לא דוגמנית מתחילה. במקרה יוצא דופן הדוגמנית שתיבחר היא סלב, אז היא מעבירה את המסר דרך שמה והפירסום שלה. ואז גם הצילום עובר ריטוש מסיבי של פוטושופ, בשביל להביא את עורה למצב האידאלי לצילום ביוטי.
בתהליך המיוחד של צילום ביוטי, העבודה והניסיון של הצלם הם קריטיים ביותר, ולקוחות שמתעלמים מכך עלמנת לחסוך זמן וכסף יכולים להיכשל כישלון חרוץ. ולא להגיע לאיכויות המיוחדות לצילום ביוטי.
כאן צריך להוסיף שלא כל צלם אופנה יכול להיות צלם ביוטי. נדרשות איכויות מיוחדות, והבנת הז'אנר גם מהצלם. צלם הביוטי הכרחי שתהיה לו יכולת בתאורה מהגבוהות שיש.
אני אתן שתי דוגמאות לתהליך בחירת דוגמנית לצילום ביוטי:
לפני כשלוש שנים חברת מוצרי קוסמטיקה מים המלח פנתה אלי כשראתה את עבודות הביוטי שלי במאגזינים ובחרה אותי לצלם עבורה קמפיין. התחלנו תהליך של חיפוש דוגמנית שתייצג אותה בארץ ובעולם. אחרי בערך 3 או 4 חודשים של חיפוש דוגמנית, ואחרי שסקרנו את רוב הסוכנויות שיש בארץ, כדי למצוא את הדוגמנית המתאימה בכפוף לאילוצי תקציב, ואחרי תהליך סינון מאסיבי מושקע ונכון , שאי אפשר לוותר אליו בצילומי ביוטי. נבחרה הדוגמנית. הגוף שלה למשל לא היה מתאים לצילומי אופנה, אך הפנים שלה התאימו מאד לצילומי ביוטי. והקמפיין היה מאוד מוצלח, הוא רץ כבר כשלוש שנים, אם אותה דוגמנית, ואותם צילומים.
לעומת זאת חברת ענק ישראלית המשווקת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, ומשקיעה הון עתק בפירסום שנתי, פנתה אלי שאצלם לה קמפיין ביוטי. במקרה הזה התהליך הארוך והמושקע שנדרש לצילום קמפיין ביוטי, לא נעשה נכון. הדוגמנית נבחרה רק ע"י הסתכלות בתיק העבודות שלה, ובגלל שמה. "הבוק" שלה שבגללו נבחרה, לא היה מעודכן. והצלם, כלומר אני, לא עבדתי איתה עלמנת לוודא שהיא מתאימה לקמפיין ביוטי. ההחלטה הזאת הונחתה מגבוה, ללא שיקולים מקצועיים מתאימים. ביום הצילום כשכול הצוות נמצא על הסט והלקוח גם, נכנסת דוגמנית לסט כחמש שנים מבוגרת לעומת תיק העבודות שלה. היתה לכולם הפתעה לא נעימה. הלקוח, אחרי שורה של החלטות לא נכונות שכבר נעשו, התעקש להמשיך בצילומים. לאחר יום הצילום כשהועבר החומר ללקוח, חשכו עיניו, והוא הוציא את זעמו על סוכנות הדוגמנות, על שהיא לא עדכנה אותו לגבי גילה המתקדם של הדוגמנית שבחר, והאשים את כל העולם, חוץ מאת עצמו, בתוצאות העגומות. זו דוגמה מובהקת לכך שבצילום יופי, התהליך המקדים של בחירה מדוקדקת של דוגמנית, המתאימה לסוג המיוחד הזה של צילום הוא קריטי.
גיא מנדלין צלם

יום שני, 29 ביוני 2009

אסטטיקה נשית אירופאית וישראלית.




בשבוע האחרון טסתי לפראג. לעיסווקי האישיים. אחרי הרבה שנים שלא הייתי באירופה שמתי לב שהנשים הישראליות מיוחדות ביופין, ושם התגעגעתי ליופי הנשי הישראלי. המגוון והעושר האנושי מכל קצוות העולם, בא לידי ביטוי ביופי נשי וכן גברי מיוחד ואיכותי בישראל. לא בכדי אנחנו מעצמת יופי. כמו שהארכיטקטורה בפראג היא מדהימה, והאומנות מציפה אותך בכול פינה כך גם האסטטיקה הנשית בפראג, וטוב הטעם בלבוש. ולעומת זאת הארכיטקטורה הישראלית והדלות באסטטיקה הישראלית, כך גם הנשים שלנו והגברים שלנו מתלבשים בדלות וחוסר טעם. אתה רואה נשים וגברים אירופאים שלבושים נכון. ולעומתם הנשים והגברים הישראלים בלבושם וסגנונם נראים כמו הארכיטקטורה שלנו. דלי אסטטיקה.
שאף אחד לא יתבלבל: אני חושב שהנשים הישראליות הן היפות בעולם (וגם הגברים). אך יש לנו הרבה מה ללמוד מהאסטטיקה הטיפוח והניקיון האירופאים.
כמו שבפראג הכל קודר וגשום, כך גם ההבעה הנשית, לעומת זאת כשאתה יוצא ומטייל ברחובות ת"א, אתה רואה זריחה עולה מכל אישה, וחיוך גם כשהו "פרחי" מעלה לך חמימות בלב.
אני לפחות כשטיילתי בפראג נהנתי להסתכל על הארכיטקטורה האסטטיקה והאופנה, אך לא קיבלתי שום חמימות, וצל צילו של חיוך מהארופאיות והארופאים חמורי הסבר. שמחתי לחזור לארץ אחרי שבוע ולראות אפילו את השוטרת במעבר הגבול נותנת לי חיוך, וזה הרבה יותר ממה שקיבלתי במהלך שבוע מבלונדיניות לבושות היטב וחמורות סבר מכל קצוות אירופה המטיילות בפראג. בתור צלם אופנה ופורטרטים אני שמח לצלם את הישראלים שלנו, כי במבט עין אחד הם יכולים לספר לך סיפור עם התחלה אמצע וסוף. ולרתק אותך אליהם בחבלי קסם.
שום אופנה איכותית וניקיון אסטטתי לא מחפרים על פנים ריקות מתוכן וחמורות מבט.
גיא מנדלין צלם